<h1>שבלי הלקט הקצר דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף ג:</h2>
עוד מצאתי בשם רב האי גאון, שאלו לו, מי שנשבע שלא לעשות דבר שהוא מושבע עליו מהר סיני, ואמר שוגג הייתי, השיב, כי כל הנשבע שלא לעשות מצוה, או נשבע לעבור עבירה אחת היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מלקות, ועל שגגתה פטור, וזה שאמר שוגג הייתי דינו מסור לשמים להוציא עצמו מידי מלקות, ואם יש עליו עדים שבמזיד נשבע, כגון, מי שבאו עדים ואמרו, כמה פעמים הודה לפנינו שאסור לישבע על מה שהוא מושבע עליו מהר סיני, הרי זה חייב מלקות, אבל מי שנשבע לעשות מצוה אעפ"י שהוא מושבע עליו מהר סיני, הרי זה פטור ממלקות שנאמר נשבעתי ואקיימה. אבל בנדרים צד חמור דתניא, חומר בנדרים מבשבועות וכו', כגון האומר אם לא אעשה סוכה אני נותן זהוב לצדקה.
